#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר ליהנות מעצי סוכה ונויה?	"בארץ ישראל אחר שמיני עצרת ובחו&quot;ל אחר שמחת תורה דבין השמשות צריך לאכול סעודתו בסוכה ומגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולא יומא (גמ&#x27; סוכה מ&quot;ו ע&quot;ב, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ואין זה נחשב מחמת ספק יום שעבר דעכשיו צריך לעשות מעשה לאכול בסוכה מאיזה טעם שיהיה (רא&quot;ש, ב&quot;י)]"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור 2) דעצי סוכה 2) דנויה?	"1) עצי סוכה שנפלו דאילו מחוברים אסורים משום סתירת אהל (ביה&quot;ל ד&quot;ה סוכה) 2) דוקא פירות אבל קרמים וסדינים שעל הדפנות אמרינן לעיל (סי&#x27; תרל&quot;ח) שהם מותרים אפי&#x27; תוך ז&#x27; דהוי כאילו התנו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חל שמחת תורה בערב שבת?	"תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל (סי&#x27; תרס&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;) באתרוג אחר שבת אם אסור משום הכנה דממילא (תוס&#x27; י&#x27; ע&quot;ב) דהרי ודאי אינה קדושה אחת, וכאן נהגו להחמיר אע&quot;פ דמותר מדינא (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; - ד&#x27;), והכריע המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרס&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הא&quot;ר דלעת הצורך יש להקל"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים כשיוצאים מן הסוכה?	"הרמ&quot;א הביא מכל בו דמהר&quot;ם מרוטנבארג היה נוהג לומר &quot;יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן&quot; כשיצא מן הסוכה [ובדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) איתא בליל מוצאי סוכות, ומשמע דהיה ליל שמחת תורה, והדה&quot;ח כתב ביום שמיני, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב בשמיני עצרת בערב קודם שהולך לביהכ&quot;נ {ונראה דאין בזה כ&quot;כ קפידא}]"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכן משמיני עצרת לשמחת תורה?	"כתב הרמ&quot;א דאסור להכן מיו&quot;ט לחבירו משום איסור הכנה [דאפשר דהשני הוי חול], אמנם המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מדייק ממהרי&quot;ל ומהגהות מיימוניות דרק אסור לסדר ולהעמיד השולחנות מיו&quot;ט לחבירו אבל מותר להביאם בבית מפני כבוד היום, וכן מדויק בשו&quot;ע לעיל (סי&#x27; תרס&quot;ו) דכתב דמותר לפנות כליו מהסוכה בשמיני עצרת לכבוד היום, וצ&quot;ב מהו ההיתר לכבוד שמחת תורה הרי כתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; תקי&quot;ד ס&quot;ק ט&quot;ו) דאסור להעמיד הנרות לכבוד יו&quot;ט שני, ונראה לפרש דכוונת המג&quot;א לכבוד היום שמיני עצרת, וכן מבואר מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דלכבוד היום מותר להעמיד השלחנות כדי שלא יהא נראה כחורבה, וכן מבואר בבכורי יעקב (ס&quot;ק ו&#x27;) דאינו מותר להכן ליו&quot;ט אחרון אלא אם כוונתו ג&quot;כ לצורך היום ג&quot;כ, וכן ראינו במג&quot;א בסמוך (סי&#x27; תרס&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) דהיו נוהגין לצאת מן הסוכה מיד אחר סעודת שחרית בשמיני עצרת ועל כן היה צורך היום לסדר הבית ביום שמיני עצרת, ויש עוד מהלך מחיי&quot;א (כלל קנ&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;, וסי&#x27; תרס&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) דמיירי כשאינו יכול להורידם בלילה {וכמ&quot;ש בסי&#x27; שכ&quot;ג דדבר שאינו יכול לעשותו למחר מותר לעשותו היום}, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא הדה&quot;ח דס&quot;ל דיש היתר הבאה בעלמא אפי&#x27; שלא לצורך היום כלל {וצ&quot;ע, א&quot;כ למה אינו מותר להביא יין, ובדוחק י&quot;ל דהתם מיירי בדליכא עירוב}"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא יין מיו&quot;ט לחבירו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דאסור, ומ&quot;מ המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;, וכן בשעה&quot;צ סי&#x27; תק&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;) הביא החיי&quot;א (כלל קנ&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) דמקיל בשעת הדחק בחמשה תנאים: א&#x27; הבאה בעלמא, ב&#x27; לא ימצא יין בלילה בקל {ונראה דאין זה טעם להתיר בפנ&quot;ע דהרי אפשר לו למצא יין בלילה אלא שאינו בקל}, ג&#x27; מביאו בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא דהוא לצורך לילה {ומשעה&quot;צ שם משמע דזהו העיקר תנאי}, ד&#x27; לא יביא כדרך שהוא נושא בחול אלא ישנה (עי&#x27; סי&#x27; תק&quot;י סעי&#x27; ח&#x27;) {ונראה דתנאי זה הוא דוקא מפני שהוא נושא ברה&quot;ר}, ה&#x27; דוקא יין וכדומה שהוא לצורך מצוה"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא מאכלים מ-freezer מיו&quot;ט לחבירו?	"יש עצה להכן שק גדול במקפיא שיש בה מאכלים לצורך מחר עם מאכלים לצורך היום ולהוציא כל השק בבת אחת, אבל בדיעבד אם לא הכן שק זה בשעת הדחק כגון שיהא צריך להמתין זמן מרובה בליל יו&quot;ט שני להכן המאכלים יש להקל ע&quot;פ המ&quot;ב וחיי&quot;א להוציא המאכלים בעוד היום גדול שאינו מוכח שהוא לצורך מחר (עי&#x27; בני אברהם פי&quot;ב אות ו&#x27;)"	סימן תרסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחפש ס&quot;ת 1) משבת ליו&quot;ט 2) מיו&quot;ט לחבירו 3) מיו&quot;ט לשבת?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ממהרי&quot;ל דאסור משום הכנה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ומיהו מייעץ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דיכול לקרות איזה פסוקים ממנו והוי לימוד לשעתו {וכן מצינו עצה זו לקמן (סי&#x27; תרצ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) בהבאת מגילת אסתר לצורך מוצאי שבת} 2) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דפשוט דזה נמי אסור {דאין שייך כאן כבוד היום וגם אפשר לעשותו למחר} 3) השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא רע&quot;א דמותר לקפל מיו&quot;ט לשבת וכמו שמותר להציע מטה מיו&quot;ט לשבת וא&quot;צ לזה עירוב תבשילין דכל דבר שמותר לעשות בשבת גם מותר לעשותו ביו&quot;ט לצורך שבת, ועוד קיי&quot;ל כהר&quot;ן (מובא בסי&#x27; תקכ&quot;ח) דעירוב תבשילין לא מהני אלא למידי דאכילה, ולפי&quot;ז פשוט שיהא מותר לחפש ס&quot;ת מיו&quot;ט לשבת, אכן הא&quot;ר הביא ממהרי&quot;ל דאסור לחפש מיו&quot;ט לשבת {ואע&quot;פ שלכאורה הוא ט&quot;ס, מ&quot;מ המחזיק ברכה חושש לדבריו (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)}, ורע&quot;א כאן משמע דאין להקל אלא עם עירוב תבשבילין, וצ&quot;ב דבסי&#x27; ש&quot;ב מקיל בלא עירוב, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) משמע דמחמיר אפי&#x27; עם עירוב תבשילין [עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקכ&quot;ח], וראיתי בספרי בני אברהם (פי&quot;ב הע&#x27; ד&#x27;) ונטעי גבריאל (יו&quot;ט ח&quot;ב תשובות סי&#x27; ב&#x27;) דרוצים ליישב דחיפוש בס&quot;ת שאני דאינו כבוד יו&quot;ט אלא צורך יו&quot;ט ועל כן אינו דומה לקיפול בגדים והצעות המטה, ולענ&quot;ד אינו משמע כן דבמשנה (קי&quot;ד) נמי מתירין להקריב חלבי שבת ביו&quot;ט מפני שקדושתו טפי אע&quot;פ שאינו כבוד היום. ולמעשה, בני אברהם (שם) הביא כמה פוסקי זמנינו דמקילין אפי&#x27; לחפש הספר מיו&quot;ט לשבת {וכן מסתבר אבל צ&quot;ע למעשה}"	סימן תרסז סעיף א		
